
בפסק דין שניתן ע"י השופטת צוק, נקבע כי ממצאי והתנהלות חברת הבטוח היו לקויים וכי נוהל קבלת ההחלטה בעניין מטעם חברת הבטוח היה לוקה בלשון המעטה לפיכך, בית המשפט אימץ אחת לאחת את ממצאי המומחה והטיל על חברת הביטוח לפצות את התובעת תגמולי ביטוח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן שכ"ט עורך-דין.
הנתבעת, חברת ביטוח מקצועית ומיומנת דחתה את תביעת הביטוח בטענה להעדרו של כיסוי ביטוחי בשל כשל לדרוך את האזעקה. חברת הביטוח לא טרחה לשלוח מומחה לאזעקות, ולא ערכה כל בדיקה ממשית ומקצועית של מערכת האזעקה. כל זאת חרף החובה המוטלת על מבטח על פי סעיף 23 לחוק לעשות, מיד עם קבלת הודעתו של המבוטח על התרחשותו של מקרה ביטוח את כל הדרוש לבירור חבותו.
בחוות דעת המומחה, מר יהודה הלפרין, נטען כי לא ניתן להסיק מעצם העובדה שבמוקד לא התקבלה קריאת דריכה של האזעקה או קריאת פריצה כי האב לא דרך את האזעקה כגרסתו. המומחה אשר מונה רק בשלבי ההליך המשפטי לא יכול היה לבצע בדיקות עצמאיות מטעמו. לפיכך, המומחה מבסס את קביעתו על שורה של בדיקות שהיה צורך לעשות בזמן אמת, על מנת לשלול כשל של מערכת האזעקה שאינו נעוץ באשם של המבוטח ומציג תסריט כאמור, אפשרי ומסתבר לדעתו, המתבסס, בין השאר, על תיעוד ועדויות בדבר הפסקת זרם החשמל בזמן הפריצה, והנורה שנצפתה דולקת בבוקר שלאחר הפריצה, המעידה לכאורה על הפעלתה של האזעקה.
לפסק הדין
|