המשמעות של סעיף 29 לחוק הביטוח - פסק דין לערעור במחוזי

בסעיף 29 לחוק חוזה הביטוח לא התכוון המחוקק כי בכל מקרה בו יעלה בידי מבוטח להצביע על אפשרות של התפרצות תוך התחמקות ממערכת המיגון, יהיה בכך משום גושפנקא למחדליו שלו בקיום תנאי המיגון

פורסם: ב-15 באוקטובר, 2008

בפסק דין שניתן בהרכב של שלושה שופטים: כבוד השופטת אסתר קובו, סגנית נשיא – אב"ד, כבוד השופטת מיכל רובינשטיין, סגנית נשיא, וכבוד השופטת עפרה צ'רניאק לערעור של הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, קבע בית המשפט הפוך על הפוך והסתמך על חוות דעת מומחה, יהודה הלפרין, כי בית המשפט בערכאה הראשונה (בשלום) טעה ביישום סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח כאשר לא ראה בנסיבות הענין צודק להפחית עד לביטול תגמולי הביטוח בנסיבות הענין.

בית משפט השלום לא התייחס לפרק הזמן שבו יצאו עובדי בית העסק (בשעה 14:00) ועד לדריכה האוטומטית של מערכת האזעקה (רק בשעה 23:00). בפרק זמן זה יכלו הפורצים לנתק את אנטנות המשדרים ולמנוע כל אפשרות דיווח למוקדים ואז לרוקן את בית העסק מכל תכולתו.

"... הנטל להראות כי באי קיום התנאי, לא היתה השפעה של ממש על הסיכון רובץ על כתפי המשיבה שהיא התובעת. אין די בהצגת אפשרות כי ניתן היה לפרק את האנטנות מבלי להתגלות כדי להוכיח שלא היתה השפעה על ממש. על בית המשפט לדרוש קצת יותר מאשר אפשרות כי ניתן להתפרץ למקום מסוים בדרך שעוקפת את תנאי המיגון. הואיל וכבר אמרנו כי כל מערכת מיגון ניתנת לפריצה ..."

פסק הדין:
המבוטחת תחזיר לחברת הבטוח 60 אחוז מתגמולי הבטוח אותם כבר קיבלה בצרוף הוצאות הערעור במחוזי.

לפסק הדין המלא ...